<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימנים מ'—מ"א</h1>
<h2>דף מב.</h2>
מקבלת האשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה בזמן שהיו נוטלין אותו בשבת. פי' וקמ"ל דא"עג דאשה לא מחייבא ביה לא אמרינן שיהא אסור לה לטלטלו כעץ או כאבן שאינו ראוי לטלטל אלא מקבלת אותו ומחזרת למים לכתחלה דלא חשבינן החזרה כהשקאת זרעים ואע"ג דמועיל להעמיד לחותו אבל אין מוסיפין על המי' שמא תוספת המים יוסיף לחדש בו לחותו. וב"יט מוסיפין אבל אין מחליפין המים שישפוך אלו ויתן אחרי' תחתיהן ובחולו של מועד מחליפין ובזמן הזה שאינו ניטל בשבת אם שגג אדם והוציאו מן המים או אם שכחו ולא נתנוהו במים אין מחזירין אותו במים כיון שאינו ראוי לא לאנשים ולא לנשים למצוה בשבת הרי הוא כאבן לענין טלטול וכ"כ הריא"ג ז"ל.
